נפל בב' בשבט התשפ"ד (12 בינואר 2024)
רס"ר (במיל') דן ווידנבאום , מרעננה, לוחם בגדוד 5037, חטיבת ‘יפתח׳ (11), נפל בקרב במרכז רצועת עזה, בן 24 בנופלו.
אחת התכונות הבולטות ביותר אצל דן, כזאת שקופצת ראשונה לראש כשחושבים עליו היא השמחת חיים והחיוך המפורסם שלו. כל מי שחושב על דן מעלה ישר חיוך כשמדמיין אותו מחייך אלינו בחזרה.
דן היה בחור אופטימי מלא בשמחת חיים, הוא הפיץ אור לכל הסובבים אותו עם חיוך אמיתי וטהור ושמחת חיים שכל כך אפיינה וייחדה אותו. היופי האמיתי היה שגם ברגעים הקשים הוא ידע לחייך ובכך נתן כוח לאנשים סביבו ושמר על מורל גבוה.
דן היה בחור מוכשר שתמיד ניצח בהכל, הוא היה שלו ובטוח בעצמו אך תוך כדי תמיד שמר על ענווה וצניעות. הייתה לו נוכחות גדולה, גם אם הוא לא התכוון או היה מודע לה כולם תמיד היו מביטים בו בהערצה. הוא אומנם לא חיפש להיות מנהיג אבל הרבה אנשי ראו אותו כאחד כמודל לחיקוי.
העקרונות של דן -
דן בא מעולם הספורט, כבר כספורטאי היה מצטיין כמעט בכל תחום שנגע בו, למרות זאת תמיד נתן 110% מעצמו ודאג להמשיך לאתר ולהשתפר.
לדן היה הכי חשוב המשפחה והחברים, אחד מהדברים שחוזרים על עצמם הוא שדן היה איש שיחה, לא משנה כמה זמן לא ראית את דן או דיברת איתו הוא תמיד נתן את ההרגשה שמי שעומד מולו הכי חשוב לו בעולם והוא החבר הכי טוב שלו גם אם לא תמיד זה היה המצב באמת, הוא ידע איך לגרום לאנשים להרגיש מיוחדים.
החלומות של דן -
דן היה בחור צנוע עם עיניים נוצצות שרק רצה לטרוף את החיים ולחגוג אותם עם האנשים שהוא אוהב, בשנים האחרונות דן גילה כמה הוא אוהב לטייל מסביב לעולם, לחקור, לטעום, להכיר אנשים חדשים, לבלות ולטייל. הוא יצא לטיול "אחרי צבא" לדרום אמריקה ל-7 חודשים ומאז נפתח לו התאבון, הוא המשיך וטייל עוד 3 חודשים במזרח וחלם להמשיך לטייל מסביב לעולם.
בפן המקצועי דן חיכה בקוצר רוח להגשים את חלומו ולהתחיל את לימודי הפיזיותרפיה באוניברסיטת תל-אביב. לא היה פשוט להתקבל ללימודים ודן עשה כל שביכולתו כדי להתקבל ולהגשים את חלומו לשלב את שני הדברים שכה אהב ספורט ולעזור לאנשים.
דן היה איש של כולם, כולם הרגישו קרובים אליו כולם שמחו להיות בקרבתו וכולם אהבו אותו המון .דן היה הכל מהכל והכי טוב בהכל ואף פעם לא נתן לכל זה לעלות לו לראש, תמיד העריך את הדברים הפשוטים וידע להעריך את כל הדברים הטובים שנפלו בחיכו.
דן היה שילוב של כוח וחוזק פיזי ומצד שני מלא ברגישות וצניעות. לכולם יש כל כך הרבה רגעים שונים וטובים שחקוקים ממנו, סיפור קטן שנותן דוגמה כמעט על מה שכתוב פה ומתאר את דן כשהיה: באחד הטיולים שלו הגיע דן לאינדונזיה שם טייל לבדו, באחד מהימים יצא לשייט שם נתקל באב ובבן שטובעים. דן היה בסירה מלאה באנשים ואף אחד לא חשב לנסות ולעזור לאב ולבנו.
דן בלי לחשוב פעמים קפץ למים תוך כדי שהוא מסכן את עצמו - הוא סמך על הכושר והחוזק שלו וידע שהוא לא יהיה מסוגל לעמוד מהצד ולא לעשות דבר. באותו היום הוא הציל את שני האנשים האלו שכלל לא הכיר והיו עוד הרבה כמוהם במהלך חיו.
הוא היה כועס אם הוא היה יודע שאנחנו מספרים לכולם על הסיפור הזה כי הוא לא אהב למשוך תשומת לב - אבל מה שהוא ידע אבל הכחיש הוא שכל חייו הוא משך את תשומת הלב של כולם אליו כי לא היה אפשר לפספס אותו ואף אחד לא רצה להוריד ממנו את המבט.
Comments